עצובה. מה תעשו לי?

היום אני עצובה. היום ממש אין לי חשק לכתוב על שום דבר שמח.
אוקיי.. הרעיון היה לנסות למצוא משהו משמח בכל מקרה... אז אני מנסה להתחכם לעצמי כבר זמן לא מבוטל ולנסות לעשות משהו שישפר לי את ההרגשה. לא הולך.

התאמצתי מאוד.. אפילו חייכתי המון היום. אומרים שאם אתה מחייך הרבה, גם אם אתה ממש מרגיש לא שמח (יעני, אפקט לא תואם אם אתם במקרה רופאים או פסיכולוגים), זה איכשהוא משפיע ומשפר את ההרגשה. על זה מבוסס כל תחום הליצנות הרפואית. ואני באמת מאמינה בזה בכל ליבי. אפילו שקלתי לקחת קורס בליצנות רפואית. אחח.. פאטש אדמס היקר! יש לי גם את כל הספרים של לני רביץ בבית ( בהמשך ל"איזה ספרים יש לד"ר פינגווין בבית והיא לא מספיקה לקרוא"). אבל היום זה פשוט לא עובד.

אני קוראת לזה "משבר סמוי". מהתקופות האלה שמצטברים לך בתוך תוך הנשמה בערימה כל מיני רגשות לא טובים. אתה מתעלם. נו מילא, אז רגש אחד או שניים לא טובים, זה לא משהו שיש לי זמן אליו כרגע או בא לי להתבחבש בו... ואתה עורם. עוד משהו, ועוד משהו.. ואתה יודע שהם נערמים, אתה מרגיש שהערימה תיכף יוצאת לך מהאוזניים ומישהו עלול לשים לב, אבל אתה מתעלם. ואז מגיע שלב שהתעלמות שקטה כבר לא מספיקה ויש צורך בהסחת דעת ממשית. משהו קולני כזה, כמו טלויזיה, או קניון הומה אדם, או ארוחות ערב משפחתיות בכוח, או אוכל. כל דבר, העיקר לא לסדר את הערימה בחום הזה, מה השתגעתי? זאת ערימה ערימה.. זה עוד עלול להיגמר בבכי. ואין לי יכולת כזו כרגע. שמישהו יעביר לי את הגלידה או את השלט..אין מה לראות... יש משהו בערוץ E אולי? וזה סמוי, כי דווקא בתקופות כאלה אני נראית הכי סבבה לכולם. שחקנית. עם כל הצניעות, האוסקר קטן עליי. כולל איפור ושיער.

לא יודעת מה להגיד לכם בעניין המשהו הטוב להיום. באמת שלא.

אפשר לנסות איזה שיר קטן ככה, שלא תצאו מאוכזבים...
חיפשתי "שיר שמח" ביוטיוב ותראו מה מצאתי... אני יודעת את כל המילים בעל פה מסתבר! מדהים שדברים ששרתי במקהלה ביסודי אני אף פעם לא שוכחת :) מה שבטוח זה שההעמדות של אסתר ואבי עופרים (וכולי יראת כבוד והם בהחלט מהמשובחים שהיו ויהיו) הצליחו לגרום לי חיוך אמיתי אחד קטן להיום! נשבעת לכם... נסו בעצמכם :) היי טידליי !