עצבות של חורף, קור של בוקר וחשק לשוקולד

" לימודים אינם עניין קל..

יאוש ותסכול חודרים ללב בקלות, אתה נפגע..

אתה מרגיש מובס.

אתה מבקש להרים ידיים - ולהיכנע

אתה רוצה להסתלק

ולהעמיד פנים כאילו כל העניין הוא חסר חשיבות.

אבל אתה לא תכנע, כי אינך מהמפסידים.

אתה מאלה הנאבקים..

כולנו מפסידים מדי פעם לפני שעולה בידינו לזכות.

כולנו בוכים מידי פעם לפני שנוכל לחייך.

עלינו להיפגע לפני שנוכל להיות חזקים.

אם אתה ממשיך בדרכך ובאמונתך

הנצחון יהיה שלך לבסוף".

אן דיויס.

היום עבר עליי יום לא קל. צעקו עליי וקצת נזפו בי, לעיתים בצדק ולעיתים לא... טיפלתי בחולים קשים שגיליתי אצלם דברים קשים, וברמת העיקרון ניתן לומר שהייתי על סף דמעות רב היום. גאה בעצמי שהצלחתי להתאפק ולשמור על מראה סביר ומחוייך :) אני צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם שאני עדיין לומדת. רופא לומד ה-מון שנים עד שנעשה מומחה. ובצדק. זאת אחריות עצומה. ולימודים, כמו שאומרת אן דיוויס, אינם עניין קל.

ונעבור למשהו נחמד יותר.. החורף. אני כל כך אוהבת את החורף. אבל יש ימים שהוא עושה אותי עצובה. כלומר, אם יעבור עליי יום זהה בקיץ, לעומת יום כזה בחורף, סביר להניח שאת היום בחורף אקח קצת יותר קשה. אתם בטח מבינים את זה. נראה לי שאני לא היחידה. בנוסף, אני ממש ממש רגישה לקור. אלה מבינכם שקר להם יותר מאחרים בטח יזדהו עם הקושי לקום בבוקר בחורף. מאוד קר לי בבקרים. וזאת בעיה. אז פיתחתי לעצמי מספר שיטות, ואתם מוזמנים להעתיק:

1. אני ישנה רק עם גרביים. זה אמנם נוגד כל חוק פולני/מרוקאי לפיו הרגליים חייבות להתאוורר בלילה. אבל לא אכפת לי. קר לי מדי.

2. שטיחון ליד המיטה זה מאסט. וגם נעלי בית פרוותיות בהישג יד ברגע שקמים.

3. אני תמיד דואגת להדליק את התנור במקלחת 5 דקות לפני שאני נכנסת אליה, ואז קל יותר.

4. חלוק אמבטיה זה עדיף ממש על מגבת אם אתם שייכים לקבוצת מתקלחי הבוקר שרגישים לקור.

5. תנור בחדר השינה, רצוי רדיאטור. לא להשאיר דולק בלילה כי זה מסוכן, אבל להדליק כשנכנסים למקלחת ואז כשיוצאים ממנה אפשר להתארגן בחדר חמים :)

6. לאחר ההפשרה ההדרגתית הנ"ל, ניתן לסיים בכוס קפה חמה, ולצאת לעבודה במצב צבירה סביר :)

ולגבי החשק לשוקולד... מממ, האמת היא שעדיין לא מימשתי אותו. הלוואי והיה בי כח לאפות איזו עוגה מעניינת ולספר לכם עליה. אבל האמת היא שהיום הזה היה קצת אינטנסיבי מדי והרגליים עייפות... אני מתלבטת האם להפוך את היום לשחיתותי במיוחד וצאת לאכול סופלה שוקולד מטורף... אני יודעת שזה יעלה את רמת הסרוטונין במח (סליחה על הטרמינולוגיה. סרוטונין= אחד החומרים במח שאחראיים על איזון מצב הרוח שלנו לטובה) וכן יספק את רצוני לשוקולד למשך יומיים לפחות... עם זאת, המצפון הנשי/קלורי שלי קצת גוער בי. אני אשמח לשתף אתכם יום אחד בהגיגי מצפון זה, שודאי מוכר לכם מניסיון אישי. לא אוהבת אותו בכלל אך נכנעת לו לעיתים קרובות מדי.

ובינתיים, שיהיה לכולנו ערב נעים וחמים. אני הולכת להתכרבל בפוך מול הטלויזיה ולשתות משהו חם. עם קוביית שוקולד :)

לחץ לחץ לחץ....

אין מה לעשות, הלחץ בעבודת הרופאים כנראה תמיד יישאר, בעיקר במקומות העמוסים יותר בבית החולים.
אני חדשה בעסק הזה והיום הייתה הפעם הראשונה שממש נלחצתי. ולקחתי את זה איתי הביתה. אני עצבנית כל כך מאז שחזרתי מבית החולים. וזה לא עובר לי...
קצת מפחיד איך שהאווירה הלחוצה הצליחה להשתלט עליי באופן כל כך שלם. כמו פעם.
זה היה מורכב מהרבה מאוד דברים: נסיון להיות כמה שיותר זריזה למרות שאני ממש טרייה בעסק ועדיין, מה לעשות, איטית. התחלדות משמעותית של ידע מקצועי שכבר הרבה זמן לא השתמשתי בו. והרצון להרשים קולגות- שבאמת שניסיתי כמה שאפשר להדחיק אותו, אבל לאור האופי שלי והסיטואציה היומיומית, כנראה בלתי נמנע.
אז לא ידעתי היום הרבה דברים ואני בטוחה שקצת נראית כמו חללית אבודה ומגמגמת. (אני אגלה לכם סוד, אחד החולים אפילו אמר לי היום " נראה כאילו את צריכה את המיון יותר ממני" כשעמדנו יחד בתור לקנות משהו לשתות. עצוב. ) אבל, כל ההתחלות קשות כאמור.
אני רק מקווה שבימים הבאים אני אצליח לנטרל את הלחץ הזה. אני מרגישה עכשיו מלאת זרמים שאני צריכה לפרוק איכשהוא, אחרת אתפוצץ... זה דימוי קצת הזוי אבל זה הכי טוב שעולה לי בראש... אולי כי התחשמלתי ממכונת הכביסה המצ'וקמקת שלנו בשבוע שעבר.. מאז כל הדימויים שעולים לי קשורים לחשמל ;)

אז אני מנסה עכשיו להירגע.. ואני עושה את זה ע"י כתיבה בבלוג תוך כדי שאני מקשיבה לדיסק החדש שבעלי היקר קנה לי לכבוד יום הנישואין שלנו.. גבע אלון Get Closer. די מדהים למען האמת. ומאוד מרגיע.

אז זה הדבר המתוק שיצא מהפוסט העז הזה, המלצה חמה מאוד על החדש של גבע אלון. והנה טעימות...

זה שיר יחסית וותיק שלו:



וזה שיר מהדיסק החדש,שנקרא The wind whispers..



הוא ממש ממש מזכיר לי את סיימון וגרפונקל. וזה טוב מאוד.

שיהיה לכם סופ"ש מעולה, ורגוע מאוד...
נשיקות.

התחלה חדשה ושימור תחביבים :)

זהו... אנחנו רופאים צעירים :)

התחלתי השבוע התחלה חדשה, מלאת חששות.
אני לא מפרטת כי עדיין לא החלטתי עם עצמי אם וכמה אני רוצה לחשוף על דפי האינטרנט, בכל מה שקשור בעבודה שלי. אחרי הכל, זה לא יהיה בעייתי לזהות בדיוק מי אני אם אתן כאן עוד קצת פרטים. אני לא בטוחה שזה יהיה טוב. גם כי אני לא רוצה שכל אחד/אחת מהקולגות שלי יוכלו לקרוא כאן על רגשותיי וגם כי אני לא חושבת שזה אתי כל כך כלפי החולים שאני מטפלת בהם.. אז לבינתיים, לא ארחיב. רק אומר שקפצתי בבת אחת למים מאוד עמוקים. שביום הראשון בלעתי די הרבה מים, אבל אתמול זה כבר הרגיש שהצלחתי לקלוט את תנועות השחייה הבסיסיות. ומעכשיו הכל ילך וישתפר אני מקווה. אעשה את הכל כדי שהתוצאות תהיינה הכי טובות שאפשר, לכל הצדדים הנוגעים בדבר :)

אתם ממש ממש תצחקו עליי אבל אני חושבת שאחד הדברים שהכי קשים לי, מעבר לקשיים שברור שנובעים מהתחלה כזו (אבדן הזמן הפנוי, געגועים לבעל במהלך היום, צורך בחידוד הידע המקצועי), זו העובדה שאין לי זמן להשקיע בעצמי. חיצונית אני מתכוונת. אני יודעת שזה נשמע בטח מ-א-ו-ד שטחי, אבל (ויתכן וכבר הספקתם להבין זאת מפוסטיי הקודמים) אני לא אדם שטחי. פשוט התברר לי בשנה האחרונה שבין יתר התחביבים שהתחבאו לי בלב, אני מאוד אוהבת אופנה. אופנה. לא אפונה. אופנה (מסתבר), זו מעין סלסלה מדהימה של אפשרויות בלתי מוגבלות של הנאה. אני נהנית מכל מה שקשור בזה: החל מעלעול בקטלוגים, הסתובבות בחנויות בגדים תוך מישוש אינטנסיבי של בדים וטקסטורות, נסיונות להתאמת פריטים שכבר מזמן לא לבשתי לפריטים אחרים שמחזירים אותם לחיים, אקססוריז (אחח.. אקססוריז!!!) וכל זאת למרות תקציבים מוגבלים :) ההנאה אפילו מתגברת כשצריך איכשהוא לנסות להפיק מערכת אסתטית מתקציב מוגבל.

אז.. אל דאגה! הבלוג הזה לא הופך להיות בלוג אופנה, אבל כן רציתי להציג כאן כמה בלוגי אופנה שאני מ-א-ו-ד נהנית מהם. בעיקר עכשיו כשאין לי זמן לצאת מהבית בשביל לראות קצת בדים :)

אוסף פרטי

אפונה- בלוג אופנה
קאפקייקס

Way Too Yellow
חמש שקל

אופנת רחוב יפנית

The cherry blossom girl

כמובן שיש עוד המון בלוגי אופנה.. אבל באלה אני מבקרת די קבועה בחודשים האחרונים :) זה נותן לי השראה לגבי עצמי. ומסתבר שאיך שאני מתלבשת מאוד מאוד משפיע לי על ההרגשה. השבוע למשל, לא ממש התלבשתי לעבודה, כי עדיין לא התרגלתי ללקום כל כך מוקדם בבוקר וגם להספיק דברים לפני שאני יוצאת. אז ברב הימים פטרתי את עצמי מהשקעה באמצעות הסקראבס הכחולים ועליהם החלוק הלבן :) התאמת צבעים די סבבה האמת, אבל לא הרבה מעבר לזה. אני חושבת שבשבוע הבא אני כן אתאמץ לצאת מהבית קצת יותר מושקעת. זה גורם לי להרגיש יותר בטוחה בעצמי מול הצוות. וגם מול החולים.

ולסיום, תחביב נוסף שפיתחתי בחופש וחייב לסגל את עצמו למציאות החדשה של חוסר הזמן: אפייה.

רציתי להמליץ כאן על ספר "אפייה בריאה" של אביגייל מייזליק.

זה ספר מלא במתכונים שהם כולם על טהרת הקמח המלא והסילאן. אין קמח לבן ואין סוכר לבן. ובכלל, שום דבר לבן (חוץ מהכריכה) :)

אני אוהבת מאוד את הספר כי כל המתכונים שניסיתי ממנו יצאו מעולה. ויכלנו להנות מהם עם הרבה הרבה פחות רגשות אשם. כי אחרי הכל, מילא הקלוריות, העיקר שזה בריא :)

המתכונים שהכי אהבתי מאלה שניסיתי עד כה, היו מתכון ל חטיפי דגנים מלאים בכל טוב (שזו בעצם עוגה עם המון המון דברים טובים בפנים: צימוקים, שקדים, סילאן, אגוזים... שבסוף חותכים אותה לקוביות ומתקבלים מעין חטיפונים מתוקים ומשביעים, מלאי בריאות). הנה ההכנות ומה שיצא:

התוצאה לפניכם, התחסלה תוך פחות מיומיים :)

מתכון מוצלח נוסף הוא מתכון ל קרקרים מ-ע-ו-ל-י-ם מקמח מלא, מרוחים בפסטו. תחליף מצויין לבייגלה מול הטלויזיה :)

עוד מתכון, שאפיתי ליום ההולדת של חמותי ויצא מצויין הוא מתכון ל עוגת תפוחים, אגוזים ויין. את זה לא הספקתי לצלם כי זה נאכל ממש מהר :)

ו... המתכון המוצלח מכולם, שאותו אני גם בוחרת ממש לפרט, הוא מתכון ל מאפינס גזר. אני מגדירה אותו הכי מוצלח לא כי הוא בהכרח היה טעים יותר, אלא כי הוא לוקח כ-ל-ו-ם זמן!! הצלחתי להכין אותו השבוע אחרי שחזרתי מיום עבודה עמוס בבית החולים ופינקתי את עצמי ואת בן זוגי בריח אפייה שמילא את כל הבית, מאפינס חמימים וכוס קפה :)
אז הנה לכם, מאפינס גזר בריאים, טעימים ומהירים:

(כל הזכויות כמובן שמורות לאביגיל מייזליק- תודה על ספר מעולה)

מאפינס גזר, צימוקים ותרכיז תפוחים:

חומרים: 2 כוסות קמח מלא, 1 כפית סודה לשתייה, קורט מלח, 100 גרם צימוקים, 200 מ"ל תרכיז מיץ תפוחים טבעי, 4-5 כוסות סוכר חום, 1/3 כוס שמן קנולה, 4 ביצים טרופות, 5 גזרים גדולים קלופים ומגוררים.

אני בחרתי להוסיף גם חבילת שוקולד מריר (100 גרם) ששברתי לחצאי קוביות.

כ-ל מה שצריך לעשות הוא לחמם תנור ל- 180 מעלות. אח"כ לערבב את כל החומרים בקערה גדולה ( אני ממליצה קודם לערבב את כל היבשים, ואז לערבב לתוכם את כל הרטובים), עד לקבלת תערובת אחידה. בהמשך יוצקים בעזרת כף לתוך תבנית של 12 מאפינס, ששומנה קודם לכן. אני מ-מ-ש אוהבת את תבנית הסיליקון למאפינס- כי הרבה יותר קל להוציא אותם ממנה ( פשוט מרימים אותם החוצה מלמטה) ואני משמנת את התבניות תמיד רק עם שמן בספריי. אם זה למתוקים- אז יש שמן בספריי בטעם חמאה של "עץ הזית" (כן, אלה משמן הזית), שהוא מעולה, מחומרים טבעיים וממעיט מאוד את הקלוריות שבשימון.

אחרי שיצקנו לתבנית, מכניסים לתנור ואופים את המאפינס 20 דקות. (תיזהרו לא להשאיר בתנור יותר מזה כי הם נשרפים מהחום...)
וזהו!!! וממש טעים :) יאמי....

אז שיהיה לכוווולנו סופ"ש מעולה ונינוח. בלי יותר מדי שטויות של האו"ם :)

ו.. קחו חיזוקית או ויטמין C, שלא תתחזרו ;)

ביי בינתיים...