יום רביעי, 29 ביולי 2009

נדודי שינה וסרט טוב...

אני חייבת להתוודות.. אני פינגווין של לילה... הרבה יותר טבעי לי להיות ערה בלילה.. או אולי פשוט קשה לי מדי ללכת לישון לפעמים... לא שאני לא אוהבת לישון. אני מאוד אוהבת לישון. מאד. לעיתים ישנה הרבה יותר מדי. וגם מאוד מעריכה את שעות השינה שלי, בעיקר בתקופות שבהן אני לא מספיקה לישון יותר מ5 או 6 שעות בלילה במקרה הטוב... אבל, יש גם תקופות, דווקא אלה שבהן אני לא מגיעה ממש מותשת למיטה, שבהן פשוט קשה לי ללכת לישון. מכירים את הדקות האלה, ולפעמים שעה או יותר, שבהן לא ממש נרדמתם אבל גם לא לגמרי ערים, ואז באות כל המחשבות האלה.. על כל מה שלא הספקתם היום, על מה שעוד נשאר לעשות, על מה שקרה היום ומה שיהיה מחר... ואין שום דבר שיסיח את דעתכם מהמחשבות הנוקבות האלה.. לא טלויזיה, לא טלפון, לא בלוג, כלום. אתם תקועים. אין לכם לאן להתחמק. אז.. זה. בדיוק בגלל זה קשה לי ללכת לישון עכשיו. ובהרבה פעמים אחרות. היום לא היה לי כח להכריח את עצמי. אז הנה.. אני עדיין ערה (עוד עשר דקות וארבע לפנות בוקר). ואולי אני סתם מתפלספת. אולי זה רק החום.


עשיתי היום דווקא הרבה דברים קטנים וטובים. פגשתי חברה טובה שלא פגשתי מזמן, הספקתי 3 מכונות כביסה שלמות, וקינחתי בפרוזן יוגורט עם בעלי בגלידה באר שבע. אחח... פרוזן יוגורט. עם תות, פטל, דובדבנים וחלבה + אשליה של פחות קלוריות. האשליה בחינם :)

אבל האמת היא שהכי מתחשק לי פשוט לכתוב כאן על סרט טוב שראיתי היום (מיד אחרי הפרוזן יוגורט).. כן, היה לי היום הרבה זמן פנוי.. או אולי פשוט מילאתי אותו עד אפס מקום כדי להסיח את דעתי עד כמה שניתן. אני לא כותבת ממה, סיכמנו שזה לא יהיה בלוג שכזה.

אז הסרט שראיתי, היה אחד הטובים!! "החיים הסודיים של הדבורים"
(The Secret Life of Bees).
מבוסס על הספר (עם אותו השם), שהפך לרב מכר. כתבה אותו סו מונק קיד. לא אספר כאן את תקציר העלילה. רק אומר שזה סרט שריתק אותי לחלוטין. לא קראתי את הספר, אם כי חייבת להודות שיש לי אותו כבר הרבה מאוד זמן. אני מהאנשים שיש להם המון ספרים בבית והם בכנות מתכננים יום אחד לקרוא אותם, פשוט עדיין לא הספיקו. רפרפתי על הביקורות של הספר. חלקן מצויינות, חלקן האשימו את הסופרת בכך ש"תיכננה" את העלילה בצורה מניפולטיבית ובמטרה להעביר מסרים דתיים ופמיניסטיים. יכול בהחלט להיות, אבל בעיני אין בזה רע. ואמנם קטונתי, אבל אני את הסרט מאוד מאוד אהבתי. בכיתי, צחקתי והתרגשתי גם כשזה היה קיטשי לגמרי. והמשחק היה נהדר בעיני (הלא מקצועיות כאמור, אך די מבינות עניין בגדול).
למי שרוצה לקרוא קצת את הביקורות על הספר,
צירפתי קישור.
ולמי שאין לו זמן לקרוא מעבר לראשי הפרקים ( כמוני) צירפתי את הטריילר :)





לילה טוב ונטול מחשבות נוקבות שיהיה לכם :) ולי.

אין תגובות: