טענתי או חשבתי שאני מסוגלת לעשות כל יום משהו קטן שישמח אותי, ולכתוב עליו. חשבתי שזה יכול לעזור לי לעשות יותר דברים בשביל עצמי. (אני כזאת אחת שלא ממש עושה דברים בשביל עצמה בדרך כלל, ואם כן- זה לרב קשור ברצון של מישהו אחר, או ברצון להיות טובה יותר ממה שהייתי קודם, במובן התחרותי של המילה.. כן, תחרות עם עצמי...פטאתי? אולי אני אשנה את שמי לדוקטור פתאטי...פינגווין פתאטי. פרפקציוניסטית על בשחור לבן, עם מקור צהוב קטן.)
בכל מקרה, זה הגיע היום. האמת היא שכנראה שזה הגיע בעקבות שיטוטיי בבלוגים אחרים, אחד מהם של חברה יקרה. בלוגים אישיים יותר שכותבים על החיים. זה ממש ניער אותי השיטוט הזה. קצת הוריד אותי מהעץ שטיפסתי עליו. תקראו לזה סתם יום רע, אבל היום הבנתי שכל העניין הזה שאני מנסה לעשות כאן הוא טוב ויפה, אבל די פלצני, ודי לא מעניין. את מי זה מעניין מה משמח אותי כל יום? את מי אני מעניינת? זה באמת אמור לעודד אנשים?
וזה ברור שיהיו ימים שלא אוכל לעמוד בהתחייבות הזאת. לא תמיד חייבים להיות שמחים. אנשים שהם תמיד שמחים זה מעצבן.
מה יש לי? למה אני חייבת תמיד להציב לעצמי מטרות מופרכות ולא לעמוד בהן?!? האמת מצליחה לעמוד, עומדת, עומדת אפילו יפה, אבל לא מושלם. טוב, אף אחד לא מושלם... אבל לא כולם סובלים מזה.
כן, כן, למרות שאתמול התפארתי בפינוק העצמי של עצמי, המצב הוא לא כזה אידאלי. דרגות הפירגון העצמי שלי לא נמשכות הרבה מעבר לשופינג.
ולסיום, שיר שהתנגן לי בראש כל כל היום.... להיות לבד- מירי אלוני .
אם אני, אני בוכה
אם אני, אני בוכה זה לא אומר שרע לי
אני בוכה כי זה מצחיק
להיות לבד להיות לבד
זה לא אומר זה לא אומר
אולי זה משהו אחר
אולי זה חם אולי זה קר
אולי זה סתם כדי לומר
שאם אני, אני צוחק
זה לא אומר שטוב לי
אני צוחק כי זה עצוב
להיות אחד להיות אחד
זה לא אומר
זה לא אומר
אולי זה משהו אחר
אולי זה קר אולי זה חם
אולי זה רק כדי לומר
אם אני, אני הולך
זה לא אומר שיש לי
כל הדרכים שלי הולכות
תמיד על יד
תמיד על יד
רשומות
4 תגובות:
אבל הנה! את עושה את זה שוב..
הבלוג אמור להיות מקום שלך. קודם כל שלך ואח"כ בשביל הקוראים. אז מה אם יש אנשים שכותבים בסגנון אחר?אני תמיד ייסרתי את עצמי שאני לא כותבת מספיק מעמיק או עם תובנות על העולם.. כל אחד עושה מה שטוב לו. ואם בחרת לכתוב על דברים טובים, אז תכתבי על דברים טובין! גם אם זה שיר נחמד ברדיו או גלידה טעימה, או בלוג מצויין שגילית.
ואת מי זה מעניין? זה עניין של תהליך ליצור קהל של קוראים.את יכולה להשאר אנונימית, להתחיל להגיב בבלוגים ולאט לאט לצבור לך קוראים, את יכולה ללנקק לחברים ואז זה יעניין גם אותם.
לכתוב על דבר משמח ביום,לא אומר שאת תמיד חייבת להיות שמחה.. די לקיצוניות..
נ"ב יקרה,
תודה :)
ד"ר פינגווין,
קודם כל פינגווין במדבר זה אחלה שילוב
אז ח"ח על השם המקורי. הבנתי למה
שהתכוונת היום בבלוג בזכות השיר של מירי
אלוני.
מאחל לך שהדרכים שלך ילכו תמיד במסלול
שנכון בשבילך..
פינגווין במדבר זה הכי אני...תודה אנונימי.
הוסף רשומת תגובה