תקועה
מרגישה כאילו הזמן נעצר
ועכשיו אני תקועה
כאילו שמישהו מחזיק אותי.
עוצר אותי מלהתקדם.
כאילו שמשהו נורא יקרה אם אמשיך.
נתקעתי. משהו כאן לא עובד.
הצילו.
הצילו.
פשוט חוסר מסגרת? או אולי סוג של סימן אזהרה?
לא יודעת.
בינתיים תקועה. בכח תקועה.
צריכה עוד זמן כי הוא לא באמת נעצר.
תקועה.
יום שני, 31 באוגוסט 2009
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רשומות
תגובה 1:
מותק שלי..
את יודעת שאני חושבת שאת מפחדת לסיים כי אז תצטרכי להיות גדולה. ומסגרת זה משהו שאת מאוד זקוקה לו.. אני ממש מבינה את זה, כי גם אני כמוך. אני עם התזה נתקעתי בשלב הרבה יותר מוקדם. אבל דווקא עכשיו אני חושבת שאת חייבת להלחיץ את עצמך, ולהגיש כבר.לא משנה אם זה לא מספיק טוב או בינוני בעינייך.תפטרי מזה.
הוסף רשומת תגובה