יום שבת, 15 באוגוסט 2009

Yoga Yoga Yoga







הלא יאומן קרה ואשכרה קמתי היום בשעה 8:00!! שעה מוקדמת מאין כמוהה ליום שישי. ו..זה לא נגמר בזה, הלכתי לשיעור נסיון בחוג יוגה! אני! יוגה! יוגה לנשים.
למי שלא עוקב אני רק אנסה להסביר בכמה מילים (או קצת יותר) עד כמה זה מוזר:
1. אני לא עושה פעילות גופנית כבר המון זמן!
2. אני מהאנשים שהרפואה המערבית זורמת להם בדם, וכל דבר שלא הוכיחו להם/ יש לו הסבר הגיוני נראה לי פשוט שטויות.
3. אם היתה כאן תמונה שלי הייתם מבינים שעם איך שאני נראית, המקום האחרון שהייתם מדמיינים אותי בו זה על מזרן יוגה, בין מחצלות וכריות, עם שרוול בתנוחת נמסטה.

אז, מה קרה כאן.. למה אני עושה את זה?
אני חורגת ממנהגי בבלוג עד כה ומספרת קצת דברים על עצמי...

הפעם האחרונה שעשיתי סוג של פעילות גופנית כלשהיא פרט להליכות מדי כמה שבועות היתה לפני 5 שנים! כן כן... פעם הייתי רווקה צעירה ונמרצת! גרתי במעונות של האוניברסיטה, ועם כל העומס של לימודי רפואה, כל יום (!) לא משנה באיזו שעה זה היה יוצא, הייתי יוצאת להליכה+ריצה של שעה! כל יום! לבד! גם בשלוש בלילה! ואז.. הדבר הכי טוב בחיים קרה לי ופגשתי את מי שכעבור 3 שנים נעשה בעלי. וזה בכנות הדבר הכי טוב שקרה לי. אבל, איכשהוא בתחום הפעילות הגופנית, זה קצת הוציא לי את החשק והטעם מהספורט הקפדני ההוא. אני לא יודעת למה. אולי זה בגלל שהקדשתי הרבה זמן לבן הזוג והיה לי פחות זמן לזה, אולי בגלל שכבר לא הרגשתי צורך להשקיע בגוף שלי אחרי שגיליתי שמישהו יכול לאהוב אותי ככה ואולי בגלל שגיליתי את הסקס, וזה היה הרבה יותר טוב מריצה :) אני באמת לא יודעת מה הסיבה.
מה שאני כן יודעת, זה שבשנה של בחינות הגמר של בי"ס לרפואה, רזיתי ממש. אתם מבינים, אני בחורה פרפקציוניסטית מאוד. וככה זה פרפקציוניזם בתקופות מבחנים. אין זמן לאכול. חרדה יש, תאבון אין.
בכל מקרה, מאוד, אבל מאוד נהנתי מהעובדה שחזרתי לפיגורה הישנה שלי. כמה מדהים שפתאום כל 15 זוגות המכנסיים שחיכו לי בארון שוב עולים עליי. (כמה טוב שלא זרקתי אותם בתקופה השמנה שלי). אני לא יכולה לתאר לכם, במיוחד אם אתם גברים, איזה תענוג צרוף זה ללכת לחנות, לראות משהו בחלון ראווה שממש מתלהבים ממנו ואשכרה למצוא כזה במידה!! ולא סתם, אפילו במידה הלא הכי גדולה! מה שיש על הקולב זה מה שעולה! ולא צריך לבקש מהמוכרת שתלך לחפש במחסן כלום! תענוג... ואפשר להנות מהדבר הנשי הזה שנקרא שמלות בלי להרגיש כמו פיל בחצאית מיני. תענוג כבר אמרתי?
ובכן.. אז הכל טוב ויפה ורזיתי. אבל המבחנים נגמרו, ומאז אני רק אוכלת. והרבה. מה לעשות, אני אוהבת אוכל. בעיקר עתיר קלוריות.
אבל גם כל כך אוהבת בגדים! להתלבש יפה הפך להיות תחביב בשבילי עכשיו כשיש לי שליטה בעניין המידות.
אז נוצר קונפליקט. הקונפליקט גבר לפני מספר ימים, כשהתחלתי להרגיש שהמכנסיים האהובים עליי הולכים ונעשים צמודים...

אני יודעת שבעלי אוהב אותי כמו שאני. וזה אמור להספיק. אבל באנלי ככל שיהיה, זה לא. אני זאת שצריכה להיות מרוצה ממה שאני רואה. (נכון שתמיד אומרים שנשים מתלבשות בשביל נשים אחרות ולא בשביל גברים בכלל.. זה כל כך נכון בעיני. גברים לא שמים לב בכלל.) אני מרגישה שאני רוצה ללכת עם נעליים גבוהות, זקופה ולהרגיש טוב עם עצמי. עם כל החלקים שלי. כולל הירכיים. שאני יכולה לבחור מה אני אלבש לפי מה שאני אוהבת ומה שכיף לי. ולא לפי המידות הקיימות בחנות.

אז החלטתי. אני מוכרחה לעשות ספורט שוב.
פחדתי להתחיל בבום. אז התחלתי לאט. חיפשתי שילוב של ספורט ולאט, ומצאתי את היוגה.
יוגה לנשים.
הזוי. כי זה יוגה. אני לא באמת מתחברת לדברים כאלה. אבל, הלכתי לנסות.
והתלהבתי. הצלחתי לעקוב אחרי התנועות פרפקט בלי להרגיש מטומטמת חסרת קורדינציה כמו באירובי. הפעלתי שרירים וגידים שהפעם האחרונה שנתקלתי בהם היתה שיעורי אנטומיה בשנה שלישית. והכי, אבל הכי נהניתי מהחברה הנשית. פטפוטי נשים. אחח.. כמה זמן לא הייתי חלק מפטפוטי נשים. על בעלים, הריונות, לידות, חמותות... האמת שנראה לי שאף פעם לא שמעתי פטפוטי נשואות שכאלה. והאמת, זה היה ממש נחמד. לא ציפיתי.

בקיצור.. אז אני ממשיכה. השיעור הבא ביום ראשון.




נמסטה לכם


ויום נפלא :)

תגובה 1:

אתר הבית-פסיכיאטר אמר/ה...

פוסטים יפשים ומלאי משב רוח רענן שחבל שיתקלקל בלימודי הרפואה ואחר כך בהתמחות