שיעור חשוב בחשבון

חזרתי היום הביתה מ-ל-א-ת הערכה לכמה רופאים שפגשתי לאחרונה.
רופאה מסויימת אחת שהייתה לי זכות להיות בחברתה הרבה לאחרונה, הזכירה לי שהמקצוע שלנו הוא חשוב ביותר, אבל שיש עוד כל כך הרבה דברים מסביב. הזכירה לי לדאוג לעצמי. הזכירה לי ללכת להצגות ולתערוכות. הזכירה לי לא להזניח את התחביבים שלי מדי. הזכירה לי שאני אנושית ושמותר לי להיות. והזכירה לי שהדבר הכי חשוב הוא משפחה. ואח"כ חברות וקולגיאליות בין אנשי הצוות הרפואי. ואח"כ התקדמות מקצועית.
אני אתגעגע אליה מאוד. ובטח עוד ניפגש. אבל לבינתיים התחשק לי לפסטט
(מילה חדשה שהמצאתי כרגע.. יעני, to post) את השיר הזה:



תצחקו עליי בטח אבל זה הרינגטון של הסלולרי שלה :)
ולמה זה בכלל ראוי לציון?
היא הגדירה אותו כצלצול של הסלולרי שלה רק כי הבן שלה מעריץ את הלהקה הזו, וזה מזכיר לה אותו כל היום. גם שומר המסך שלה הוא הלהקה הזו, והיא גם היתה בהופעה שלהם איתו. וכל יום היא מדברת עם הבן לפחות פעם אחת. גם אם אין זמן בכלל. ותאמינו לי שהיא רופאה בעמדה מאוד בכירה ועובדת ממש קשה. אבל יש דברים חשובים ויש דברים עוד יותר חשובים.
אז זהו.. זה שיר שלעד יזכיר לי פרופורציות. ואני אוהבת אותו בגלל זה.
ותודה לה :)