יום רביעי, 18 בנובמבר 2009

עצבות של חורף, קור של בוקר וחשק לשוקולד

" לימודים אינם עניין קל..
יאוש ותסכול חודרים ללב בקלות, אתה נפגע..
אתה מרגיש מובס.
אתה מבקש להרים ידיים - ולהיכנע
אתה רוצה להסתלק
ולהעמיד פנים כאילו כל העניין הוא חסר חשיבות.
אבל אתה לא תכנע, כי אינך מהמפסידים.
אתה מאלה הנאבקים..
כולנו מפסידים מדי פעם לפני שעולה בידינו לזכות.
כולנו בוכים מידי פעם לפני שנוכל לחייך.
עלינו להיפגע לפני שנוכל להיות חזקים.
אם אתה ממשיך בדרכך ובאמונתך
הנצחון יהיה שלך לבסוף".

אן דיויס.



היום עבר עליי יום לא קל. צעקו עליי וקצת נזפו בי, לעיתים בצדק ולעיתים לא... טיפלתי בחולים קשים שגיליתי אצלם דברים קשים, וברמת העיקרון ניתן לומר שהייתי על סף דמעות רב היום. גאה בעצמי שהצלחתי להתאפק ולשמור על מראה סביר ומחוייך :) אני צריכה להזכיר לעצמי מדי פעם שאני עדיין לומדת. רופא לומד ה-מון שנים עד שנעשה מומחה. ובצדק. זאת אחריות עצומה. ולימודים, כמו שאומרת אן דיוויס, אינם עניין קל.

ונעבור למשהו נחמד יותר.. החורף. אני כל כך אוהבת את החורף. אבל יש ימים שהוא עושה אותי עצובה. כלומר, אם יעבור עליי יום זהה בקיץ, לעומת יום כזה בחורף, סביר להניח שאת היום בחורף אקח קצת יותר קשה. אתם בטח מבינים את זה. נראה לי שאני לא היחידה. בנוסף, אני ממש ממש רגישה לקור. אלה מבינכם שקר להם יותר מאחרים בטח יזדהו עם הקושי לקום בבוקר בחורף. מאוד קר לי בבקרים. וזאת בעיה. אז פיתחתי לעצמי מספר שיטות, ואתם מוזמנים להעתיק:
1. אני ישנה רק עם גרביים. זה אמנם נוגד כל חוק פולני/מרוקאי לפיו הרגליים חייבות להתאוורר בלילה. אבל לא אכפת לי. קר לי מדי.
2. שטיחון ליד המיטה זה מאסט. וגם נעלי בית פרוותיות בהישג יד ברגע שקמים.
3. אני תמיד דואגת להדליק את התנור במקלחת 5 דקות לפני שאני נכנסת אליה, ואז קל יותר.
4. חלוק אמבטיה זה עדיף ממש על מגבת אם אתם שייכים לקבוצת מתקלחי הבוקר שרגישים לקור.
5. תנור בחדר השינה, רצוי רדיאטור. לא להשאיר דולק בלילה כי זה מסוכן, אבל להדליק כשנכנסים למקלחת ואז כשיוצאים ממנה אפשר להתארגן בחדר חמים :)
6. לאחר ההפשרה ההדרגתית הנ"ל, ניתן לסיים בכוס קפה חמה, ולצאת לעבודה במצב צבירה סביר :)





ולגבי החשק לשוקולד... מממ, האמת היא שעדיין לא מימשתי אותו. הלוואי והיה בי כח לאפות איזו עוגה מעניינת ולספר לכם עליה. אבל האמת היא שהיום הזה היה קצת אינטנסיבי מדי והרגליים עייפות... אני מתלבטת האם להפוך את היום לשחיתותי במיוחד וצאת לאכול סופלה שוקולד מטורף... אני יודעת שזה יעלה את רמת הסרוטונין במח (סליחה על הטרמינולוגיה. סרוטונין= אחד החומרים במח שאחראיים על איזון מצב הרוח שלנו לטובה) וכן יספק את רצוני לשוקולד למשך יומיים לפחות... עם זאת, המצפון הנשי/קלורי שלי קצת גוער בי. אני אשמח לשתף אתכם יום אחד בהגיגי מצפון זה, שודאי מוכר לכם מניסיון אישי. לא אוהבת אותו בכלל אך נכנעת לו לעיתים קרובות מדי.

ובינתיים, שיהיה לכולנו ערב נעים וחמים. אני הולכת להתכרבל בפוך מול הטלויזיה ולשתות משהו חם. עם קוביית שוקולד :)

תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

"אם אתה ממשיך בדרכך ובאמונתך,
הנצחון יהיה שלך לבסוף"..

ישר כוח ד"ר פינגווין!